מהו משקיע כשיר?

משקיע כשיר, המכונה גם משקיע מוסמך בסמכויות שיפוט מסוימות, הוא אדם פרטי או גוף עסקי המורשה לעסוק בניירות ערך שאולי אינם רשומים ברשויות פיננסיות. הם זכאים לגישה מיוחסת זו בשל התחכום הפיננסי, השווי הנקי או רמת הידע שלהם.

הרעיון של משקיע מוסמך הוא חלק בסיסי ברגולציה על ניירות ערך ונועד להגן על משקיעים פחות מתוחכמים מפני הפסדים פוטנציאליים מהשקעות מסוכנות יותר. הנה עוד כמה פרטים:

הטבות למשקיעים מוסמכים: הסטטוס של משקיע מוסמך מאפשר לאנשים או לגופים אלה גישה להזדמנויות השקעה שאינן זמינות לציבור הרחב. אלה יכולים לכלול הנפקות פרטיות, קרנות גידור מסוימות, השקעות הון סיכון והשקעות פרטיות.

סובלנות לסיכון: מכיוון שסוגי השקעות אלה נושאים לעתים קרובות רמות גבוהות יותר של סיכון, חיוני כי למעורבים תהיה סובלנות סיכון גבוהה ויכולת פיננסית להפסיד את השקעתם. מסיבה זו, השקעות מסוג זה לרוב אינן מתאימות למשקיע הממוצע שאין לו ידע או משאבים כספיים משמעותיים.

דרישות רגולטוריות: התקנות לגבי מי שיכול להיות משקיע מוסמך נאכפות בקפדנות על ידי גופים רגולטוריים כמו ה-SEC בארה"ב, הרשות להתנהלות פיננסית (FCA) בבריטניה, או הגופים הרגולטוריים המתאימים במדינות אחרות. גופים אלה עשויים גם לספק מסגרת לחברות וחברות השקעות לאימות מעמדם של משקיעים פוטנציאליים.

השלכות משפטיות: טענה כוזבת להיות משקיע מוסמך עלולה להוביל להשלכות משפטיות, כולל עונשים ופסילה אפשרית מהזדמנויות השקעה עתידיות. זו סיבה נוספת לכך שהתהליך להפוך למשקיע מוסמך כרוך בדרך כלל בתיעוד נרחב ולעיתים אף בייצוג משפטי.

> קבלו מידע על המושג העברה בין דורית

הקריטריונים להפיכתו למשקיע מוסמך עשויים להשתנות בהתאם לתחום השיפוט, אך הוא כולל בדרך כלל אחד או כמה מהאפשרויות הבאות:

1. שווי נטו גבוה: בארצות הברית, למשל, הרשות לניירות ערך (SEC) קובעת כי אדם חייב להיות בעל שווי נקי העולה על מיליון דולר, לא כולל שווי מקום מגוריו הראשי, כדי להיחשב כמשקיע מוסמך.

2. הכנסה גבוהה: אדם עשוי להיות זכאי גם אם יש לו הכנסה העולה על $200,000 בכל אחת מהשנים האחרונות (או $300,000 הכנסה משולבת אם נשוי) והצפי לאותה רמת הכנסה בשנה הנוכחית.

3. ידע מקצועי: במקרים מסוימים, אדם יכול להיחשב כמשקיע מוסמך אם יש לו ניסיון מקצועי בפיננסים והשקעות.

4. משקיעים מוסדיים: גופים עסקיים כמו בנקים, חברות ביטוח, חברות השקעות רשומות וסוגים מסוימים של נאמנויות עשויים להיות זכאים למשקיעים מוסמכים על סמך גודל הנכס, השווי הנקי או תקני ממשל.

ההנחה היא כי משקיעים מוסמכים הם בעלי ידע פיננסי יותר ומסוגלים להעריך כראוי סיכונים ולשאת בהפסדים הפוטנציאליים. יש להם גישה להשקעות מורכבות יותר ועלולות להיות מסוכנות יותר, כגון קרנות גידור, הון סיכון והנפקות הון פרטיות. עם זאת, עם הפריבילגיה הזו מגיע גם סיכון מוגבר, וזו הסיבה שרשויות פיננסיות מציבות את הדרישות המחמירות הללו.