כאשר בני זוג מחליטים לפרק את המשפחה, הם מגיעים למסקנה שה כבר לא רוצים ולא מעוניינים להמשיך בחיים המשותפים שלהם, הם לא תמיד שמים לב באמת לילדים המשותפים שנשארים פצועים בתווך. הם אמנם יודעים וזוכרים אותם ואפילו רבים עליהם ועל המשמורת, על דמי המזונות ועל כל מה שקשור לנושא הילדים. אך אם הם היו חושבים קצת יותר על מה שעתיד לעבור על הילדים שלהם לאחר תהליך הגירושין, הם יבינו אילו התמודדויות הם זורקים לפתחם, הרי שהם לא יהיו נמהרים כל כך, מידע נוסף בכתובת הזו.
משמורת משותפת – טוב או לא טוב
בכל מה שקשור לענייני המשמורת, המציאות בשטח היא על פי רוב כי האם היא זו שמקבלת את הילדים אליה והיא זו שצריכה לגדל אותם על כל מה שכרוך בכך. מובן כי הבעל צריך לשלם את דמי המזונות עבורם מעבר לכך יהיו על פי רוב הסדרי ראייה אשר אלו יסדרו את המפגשים בים האב לבין ילדיו.
אך ישנם מקרים שונים אשר בהם בני הזוג מתבצרים כל אחד בעמדתו ואינם מוכנים לוותר על המשמורת. מנגד יש מקרים אשר בהם ההורים הם דווקא תמימי דעים באשר למשמורת והם סבורים כי כך יהיה הכי טוב לילדים והם מגיעים להחלטה הזו בדבר המשמורת המשותפת מתוך הסכמה מלאה.
למה זה טוב?
היתרונות של משמורת משותפת היא כי למעשה נשארת מערבות שווה בחייהם של הילדים מצד שני ההורים. כך יכולים שני ההורים להמשיך ולקיים קשרים יציבים עם הילדים ולהיות מעורבים בגידולם. שלא כמו במשמורת אצל הורה אחד שהופך להיות דומיננטי בחייהם ומשפיע עיקרי עליהם.
מעבר לכך יש הסבורים כי המשמורת המשותפת מרככת עבור הילדים את הגירושין כאשר הם חשים יותר יציבים ולא מתנתקים מאחד ההורים.
למה זה לא טוב?
החיסרון העיקר זה חוסר ביטחון ויציבות בגלל שאין לילדים בית אחד קבוע. אחרי הכול הם ייאלצו לנדוד מבית אחד למשנהו בלי שיהיה להם את המקום הברור והיציב. כמו כן מחייבת המשמורת המשותפת את מגורי ההורים בסמיכות על מנת להשאיר את הילדים במסגרות הקבועות שלהם.