במדינות המערב, זכויות יסוד אזרחיות הן חלק חשוב בהיבט החברתי ובהיבט המשפטי. זכויות כגון כבוד האדם וחירותו או חופש העיסוק וכן הזכות לשוויון, זוכות להגנת בית המשפט ויש סביבן הסכמה חברתית רחבה. שונה הדבר כאשר מדובר על זכות מגורים לכל החיים. זכות מסוג זה איננה מעוגנת כיום בספר חוקים כזה או אחר ובכל זאת, ניתן בהחלט להגיע למצב כזה.
למכור את הבית ולגור בו
בגיל השלישי, לא מעט אנשים מחליטים לעבור לדיור מוגן. על מנת לממן את העלויות הגבוהות, הם מוכרים את הבית. אחרים, שרוצים להמשיך לגור בביתם, עשויים לגלות שהפנסיה הנמוכה וקצבת הזקנה הנמוכה מביאים לירידה עצומה ברמת החיים. מסתבר שישנה דרך לגשר על הפער, למכור את הבית ובאופן מפתיע, לשמור על זכות מגורים לכל החיים או על האפשרות להשכיר אותו. זה נשמע לא הגיוני, נשמע מוזר, לכן נסביר איך הדברים עובדים.
מודל ירושה עצמית
מודל ייחודי שנקרא ירושה עצמית, מביא עימו לבני הגיל השלישי זכות מגורים לכל החיים, ביחד עם מכירת הדירה. המודל עובד בצורה הבאה: על פי נוסחה שכוללת את מחיר הבית, גיל בעל הבית וטבלאות סטטיסטיות של אריכות ימים (טבלת משכנתא הפוכה) מגיעים להסכם מכירה מיוחד. ההסכם, שכולל סעיפים משפטיים שנבדקו ואושרו או נוסחו על ידי עורך דין, מקנה לבעלי הבית סכום ניכר מתוך מחירו של הבית. הבית נמכר בהנחה ידועה מראש, בתמורה לכך שהקונה משאיר בידי הבעלים הקודם זכות מגורים לכל החיים. התקבול מהמכירה מאפשר להשתמש בבית כנכס לכל מטרה. כמו כן, ההסכם של ירושה עצמית מאפשר, אם רוצים, לעבור לדיור מוגן ולהשכיר את הבית כאשר התמורה נשארת בידי המוכר, ממש כמו הזכות למגורים לכל החיים.