כאשר הקים משה כחלון את מפלגתו "כולנו" לקראת בחירות 2015, הוא שם לעצמו מטרה אחת עיקרית, להתמודד עם מחירי הדיור המאמירים. ההנחה שלו היתה, אם הוא יצליח להתמודד עם בעיה זו, הוא יקבל אשראי רחב בציבור, מאחר ומדובר בבעיה הקשה ביותר עבור זוגות צעירים אשר אינם יכולים להרשות לעצמם לקנות דירה.
אחת התוכניות הראשונות שלו כשהגיע לתפקיד שר האוצר אחרי הקמת הממשלה, היה מחיר למשתכן. מטרת התוכנית היתה שהמדינה תציע לחברות בנייה להקים מבני מגורים בערים שונות כמו חולון בת-ים, אשר הדירות בהן לא יעלו על סכום מסוים והיא תעזור לציבור לרכוש את הדירות. בצורה כזו, החברות ייהנו מערבויות של המדינה וממכירה וודאית של הדירות, הציבור ייהנה מאפשרות לרכוש דירות במחירים מוזלים.
על מנת למכור את הדירות, המדינה ביצעה הגרלות אשר כל מי שנרשם אליהן יכול היה לזכות באפשרות לרכוש בפרויקט עליו הוא התמודד. כך נוצרו פרויקטים שונים של מחיר למשתכן ברחבי הארץ.
האם זה משתלם?
כאן הדעות מאוד חלוקות. התומכים ובראשם שר האוצר כמובן, טוען שהגידול של ההיצע בשוק הביא להורדת מחירים ויצר אפשרות עבור זוגות צעירים לרכוש דירות במחירים מוזלים, דבר שלא היה בעבר.
לעומת זאת, המתנגדים והם לא מעטים, בין אם מדובר בכלכלנים, מתווכים, בנקאים, בעלי חברות, פרשנים ועוד, סבורים שמדובר בפרויקט שאיננו משתלם משום בחינה שהיא. הדירות הן באיכות נמוכה כי הקבלנים מעוניינים להרוויח והמדינה רוצה להרוויח ולמכור מהר, לכן בין היתר נמכרות דירות במבנים ללא מעליות למשל, או דירות בתנאים מאוד לא אטרקטיביים למגורים. יש מקרים בהם המבנים ממוקמים בשכונות שאין בהן כבישים, מוסדות חינוך, או שום דבר שמאפשר מחייה ברמה סבירה וההנחה שייקח שנים רבות עד שהשכונות יקומו.
כמו כן, יש לא מעט זוגות שזכו בהגרלות אך במשך חודשים ואפילו מעבר לכך, איש לא דיבר איתם והם לא יודעים מה קורה. מעבר לכך, במקרים רבים מדובר על מבנים אשר הנחה הסבירה ביותר היא, שבנייתם תושלם רק בעוד כמה שנים, ועד אז הזוכים ימשיכו לשלם שכירות או להתגורר אצל ההורים שלהם.